החלטה בתיק ת"א 8368-11-09

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 1.1.12 וטענות הצדדים שהועלו בו, ולאחר שעיינתי בבקשת הנתבע לעניין קבילות נספחים בתצהירי התובעת, בבקשת התובעת לעניין תצהירי הנתבע ובתגובות להן, להלן ההחלטות בנושאים הטעונים הכרעה לקראת ישיבת ההוכחות בתיק:

1.         אני קובע כי התצהיר המשלים מטעם הנתבע (על אף מידת מה של הרחבת היריעה בגדרו), כמו גם הגשת תצהיר נוסף מטעם הנתבע (של זוגתו), באים בגדר ההיתר שניתן לנתבע בדיון מיום 1.1.12 להשלמת ראיותיו, ובנסיבות העניין אין בעובדה שאגב הדיון כונה היתר זה הגשת "תצהיר משלים", כדי לשנות. ההיתר ניתן על מנת לאפשר לנתבע להתגונן כראוי לאחר שהתברר כי התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית נוסף מטעמה לאחר חלוף המועד שנקצב לה לשם כך, אשר תוכנו לא עמד נגד עיני הנתבע עד לאחרונה ,ויש לאפשא לנתבע לעשות כן. ממילא הבקשה למחיקת סעיפים מתצהירו המשלים של הנתבע ולמשיכת תצהירה של גב' שיבט - נדחית. למען הסר ספק, אין בהחלטתי זו משום התייחסות לטענות בדבר הרחבת חזית מצד הנתבע בתצהיריו, ככל שטענות התובעת בדיון מיום 1.1.12 מכוונות לכך.

2.         אני קובע כי נספח "יא" לתצהירי התובעת איננו קביל ומורה על הוצאתו מן התצהירים, מתיק המוצגים ומן התיק בכלל.

הנתבע טען בהקשר למסמך זה, אשר כונה ע"י התובעת דו"ח חקירה, כי מדובר במסמך הערוך כמכתב מודפס לתובעת; כי הוא אינו חתום ועורכו לא הגיש תצהיר ואף לא הזדהה על גבי המסמך; כי ב"כ התובעת הבהיר שעורכי המסמך לא יתייצבו לעדות; כי המסמך לא עונה לאף אחד מן החריגים לכלל בדבר עדות מפי השמועה; כי נספחי המסמך כוללים תמונות רבות אשר הנתבע אינו מופיע באף אחת מהן; כי המסמך מכיל האשמות חמורות כלפי הנתבע ואחרים; כי המסמך לא נערך ע"י חוקר פרטי רשוי כדין אלא ע"י שוטרים שהורשעו בפלילים כפי העולה מתצהיר מנהל התובעת עצמו.

יש ממש במרבית טענות הנתבע. אמנם בשנים האחרונות מסתמנת בפסיקה - כך לטעמי, ולא מן הנמנע כי יימצא מי שיחלוק על כך - מגמה של מעבר מדיון בשאלות של קבילות לדיון בשאלות של משקל, תוך מתן דגש לזה האחרון. מגמה זו מוצאת ביטוי אף במספר החלטות שניתנו על ידי. אולם מגמה זו עניינה בתחומי המשפט האזרחי. כאן מדובר במקרה קיצוני ומובהק, המזכיר במידה מסויימת את הרציונלים העומדים בבסיס דיני הראיות, בבחינת חזרה למושכלות יסוד. ראשית, תוכן המסמך מכיל האשמות חמורות ביותר, העולות לכאורה כדי עבירות פליליות משמעותיות של גניבה ומרמה. שנית, תוכן המסמך הינו בעל חשיבות מכרעת להוכחת הטענות המועלות בתביעה. אין מדובר במסמך בעל חשיבות משנית בתיק, או במסמך שאינו מובא באמצעות עורכו אך מחמת העלויות הכרוכות בכך והשאיפה להפחית בעלות ההתדיינות, או במסמך שנחזה כרשומה מוסדית אף אם לא הוכחה בעניינו עמידה בדרישות מכוחן ניתן לראות בו ככזה, או במסמך הנחזה ככזה שהוכן אגב פעילות עסקית או אחרת באופן שוטף ובמנותק מנסיבותיו של סכסוך כלשהו, וכיו"ב.

אעיר כי אין טענה שהמסמך מצורף כדי להעיד על עצם מסירתו ע"י מאן דהוא לידי מנהל התובעת, וטוב שכך, שהרי לשם העלאת טענה בדבר עצם מסירת המסמך לידיו די היה להעלותה על הכתב בתצהירו, וברי כי המסמך רחב ההיקף מצורף על מנת לבקש מבית המשפט להביא בחשבון את תוכנו, בניגוד לדיני הראיות.

עוד אעיר כי דומה שאף התובעת עצמה משהנספח אינו קביל, והדבר עולה למעשה מן האמור בסעיף 14 לתצהיר מנהלה, כמו גם מעצם העובדה שביקשה, וקיבלה, הארכות מועד לתקופה ארוכה ביותר על מנת לנסות ולפעול להתייצבותם לעדות של עורכ/י המסמך. 

כאמור, אני מקבל את בקשת הנתבע בהקשר זה ומורה כי המסמך האמור לא ייחשב כחלק מן הראיות בתיק.

3.         טענות הנתבע בנוגע לנספח י' - נדחות. מדובר בחיקוק, ואין פסול בצירופו כנספח, מטעמי נוחיות, באשר ממילא ניתן להפנות אליו.

4.         טענות הנתבע בנוגע לקבילות שאר נספחי תצהירי התובעת נדחות ככל שהדברים אמורים בשלב זה. הנתבע יהא רשאי לטעון כל טענה בעניינם - לקבילותם, למשקלם, או לתוכנם - בסיכומיו.

5.         מוצע לצדדים לבוא בדברים על מנת לנסות ולייתר הכרעה, למרות הטענה המובנת לפיה לגישת כל אחד מהם בנפרד מדובר בעניין עקרוני, בשים לב למידת הסיכון בפניו ניצב הנתבע מחד ולמצבה הראייתי הבעייתי של התובעת מאידך, שני טעמים אשר דומה כי כבר עמדו נגד עיני הצדדים בשעתו עת נוהל מו"מ, למרות היות העניין עקרוני.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: